top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תבועז ישק - אסימונים

על הפער הבלתי נסבל בין הנפש לנשמה


אני חי את גישת הגוף - נפש - נשמה.

(ותודה ליוגה, למוריי, וגם לתהליכים במרכז ליאה ארד לאורך השנים)

יכול לראות בכל אחד את כל החלקים.

הנשמה זה מה שנולדנו איתו, הדברים איתם הגענו לעולם.

זה היה בתוכנו day 1, כבר כתינוקות רכים.

היוגים אומרים שזה הדבר שבא איתנו מהגלגולים הקודמים.

אני זאת לא בוודאות אדע,

אבל כן יכול (כמו כל אחד עם טיפה רגישות והקשבה)'

לזהות בכל אחד את המיוחדות והמתנה.

את החותם היחודי שלו או שלה בעולם.

מה שאיתו הוא נולד.

וכן באופן הזה ועוד קצת חקירה וכלים,

ניתן לזהות את ייעודו, שליחותו בעולם,

וגם את התהליך שנועד לעבור כאן בחיים

והנפש, הו הנפש.

אלו כל הסיפורים. המכות שחטפנו, רובם בראשית החיים.

היינו עוללים וקטנים.

כמה דפוסים שם נתקבעו,

כמה סיפורים, מגבלות, פחדים, בית ההורים,

ולא משנה אם אנחנו בני 20 או 70.

הם נועדו לשמור עלינו, במיוחד אם היינו מאד רגישים.

אבל היום הנפש עדיין שומרת, ולעיתים מאד מגבילה.

והכי גרוע,

בגללה, רובנו כבר שכחנו,

איבדנו את הקשר,

לנשמה שבפנים.

והגוף?

זה אותו אחד שזוכר את כל המכאובים.

מספר גם את מה שהנשמה מבקשת להגיד ולא מצליחה.

הנפש בד"כ מסתירה את עיקריי הדברים.

כן הגוף האנושי. עור גידים,

נולד, מזדקן ומת.

לוח המודעות של הנשמה.

והכאבים שבגוף מספרים לנו על כל הדברים שאנחנו מחביאים.

ממה שנתעלם במודע, יבוא הגוף ויתן (למרבה הצער ושלא נדע),

כל מיני חיוויים.

סרטון קצר שלי, הסבר על "גוף - נפש - נשמה" בגובה העיניים

ובשבועות האחרונים ,

הגיעו לשמחתי אלי המון מתאמנים חדשים.

וניסיתי להבין מה זה קרה. מה המיוחד להם?

ומן הסתם גם אצלי משהו השתנה.

אולי כי ביקשתי לשחרר את אלו שלא באמת רוצים להצליח,

והשבוע הגיעו אלי רבים שבמצוקה גדולה,

אבל לכולם לדעתי, מכנה משותף אחד ומופלא.

לעומת כל כך הרבה אחרים,

כאלו שאמרו לא לאהבה, והמשיכו באותם המעגלים.

אלו שבאים אלי,

כבר שומעים את קול הנשמה ולא מוותרים.

חלקם מאמנים, מטפלים, פסיכולוגים, מרפאים.

אחרים הם “סתם” אנשים מאד רגישים.

כאלה שמזהים את הפער בין הנפש לנשמה,

בין החיים לפוטנציאל,

מרגישים את הקונפליקט הכואב, הנורא.

הרי אצל כל-כך רבים הוא נמצא.

(רובנו שעם קצת פחות רגישות או חיבור לנשמה,

ממזמן התנתקו מעצמנו, מגופנו, ממה שמבקשת נשמתנו)

והחודש הייתי בשמחה גדולה.

מעגל גברים עם עשרה משתתפים.

כל כך הרבה מתאמנות חדשות וגם מתאמנים.

והם הגיעו לא בגלל חוכמה מיוחדת שלי,

רובם אפילו לא ראו כמעט פרסומים.

הם פשוט העידו שהנשמה שלהם שלחה אותם לפתחי, והם פשוט היו מוכנים.

ואני לא מבין את הכל, ובטח לא מבין איך הגיעו כה רבים.

אבל את המאפיין הזה, אני מזהה.

את היכולות שלהם לראות גם את הנפש וגם את הנשמה.

להיות בקונפליקט, ולא לוותר.

וגם להסכים אחרי כל כך הרבה שנים לבקש עזרה.

ואני כאן, בשמחה, הודייה,

וגם בתפקיד מרגש ונפלא.

לעזור בתהליך ההחלמה, הריפוי,

וגם להיות בשמחה.

ולא פחות חשוב,

לעזור להם להביא את מתנתם לעולם בעוצמה.

וכמובן שכל מה שרואה בחוץ,

לוקח לעבודה בפנים.

זה גם המסר אלי,

להמשיך ולהיות בדברים.

והפוסט הזה במחשבה שניה,

נועד גם לך לתת מתנה.

אתה הקורא או את הקוראת.

הסתכלו בפנים.

האם אתם יכולים לזהות את המיוחדות?

השליחות?

את קול הנשמה?

האם יכולים לזהות את חבטות החיים ,תעתועי הנפש, וחלק מהסיפורים?

וגם יקיריי ויקירותיי, התחברו לגוף.

נשמו.

סרקו בכח המחשבה מלמטה למעלה את כל האיברים.

זהו את הכאבים, החסימות, הדברים הלא פתורים.

זה כבר יכניס לחייכם דברים חדשים.

מומלץ גם לנשום ולדמיין אור בהיר נכנס לכל חסימה.

מקווה שהדברים ישתפרו.

כי הרי אנחנו כולנו כלים שלובים.

בתוכנו - גוף נפש נשמה.

ולמעשה גם בעולם , עם כל האחרים.

וכמובן, אם אתם מזהים את הפער בין היכולות,

הפוטנציאל,

האהבה שאתם רוצים להביא בעולם,

לבין מה שאתם בפועל עושים.

דברו איתי.

בשביל זה אני כאן.

מקים קהילה של עושי טוב בעולם,

אז בטוח שגם אתם שייכים.

 

ושיר הפוסט?

חשבתי על body and soul של בילי הולידי,

אבל המילים ממש לא מתאימות.

ואז גילית את השיר הזה של ביונסה,

מתוך הגרסא החדשה של מלך האריות,

וזה הרגיש לי מתאים הרבה יותר,

אז תיהנו.

ומזומנים להציע עוד שירים משלכם בשמחה...

אולי אעדכן בפוסט בפעם הבאה.


285 צפיות0 תגובות
bottom of page