top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תבועז ישק - אסימונים

אז מי אני בכלל (הפרסונה עפ"י יונג)


כי אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל ? (זוכרים את קוני למל?)

הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי קרל גוסטאב יונג קרא לזה פרסונה.

הדמות שאנחנו לובשים, המעטפת, המסיכה, בבואנו לתקשר עם העולם.

עמוק בפנים אנחנו בד"כ יודעים את האני האמיתי שלנו,

אבל ה"חיים", הילדות לימדה אותנו שעדיף להיות קצת אחרים, פחות חשופים.

עוד סוג של מגננה. ופיתחנו הרבה מגננות. כדי לצלוח את העולם.

Carl Jung - Archetypes - Persona

ולפעמים אנחנו שוכחים בכלל מי אנחנו.

המסיכה משתלטת.

הסיפורים.

איבדנו את האני האמיתי.

הוא אפילו לא זמין לנו,

לא מכירים, ולו טיפה את ה"בפנים".

וזה מבאס לעבור ככה את החיים.

לא להכיר את עצמנו כלל.

לא להתחבר באמת למה שאנחנו רוצים ואוהבים.

להיות עבד ל"צריכים" ולסיפורים.

ופגשתי רבים, גם בגילאי 40 ו- 50,

שפתאום הבינו -

מי אני בכלל.

עד היום, זו היתה מסיכה.

היה לי סיפור פנימי,

שבכלל לא היה קשור למי שאני.

אכן תדהמה.

לא, לא צריך לשנות הכל, להוריד הכל.

עדיין יש ל"מסיכה" מטרה.

היא מספקת לנו צורך בבידוד והגנה.

לפחות לבנתיים.

עד שנתחזק, ונעשה עוד שלבים.

אבל לפחות לראות את מי אנחנו באמת בפנים.

זה בעיני, קריטי וחובה.

לזהות ולהוריד טיפה, לסדוק, את "פרסונה".

חבל לעבור את החיים על מצב טיסה.

והטייס, הוא בכלל לא אני.

אלא סיפור, תרמית ומסיכה, שבניתי לעצמי.

אז לא צריך הכל בבת אחת.

אבל הצעד הראשון הוא התחלה של מסע מופלא.

לפגוש את האני האמיתי.

זה משפר כמובן את דרכיי ההתקשרות שלי עם העולם.

משפחה, ילדים, זוגיות, עבודה.

בעיני מתנה עצומה.

ומגלה כל-כך הרבה אנשים ש"לא מחוברים".

לא רואים את עצמם באמת.

חיים את הסיפורים.

show-off,

תדמית בדויה.

מול עצמם,

מול העולם,

בן הזוג,

הילדים.

בכלל לא מבינים, מה הם בפנים.

ובתהליך האימון,

המסיכה מתגלה.

לעתים ממש נושרת,

אבל תמיד משתנה.

פתאום התחפושת (ופורים בפתח),

נהיית לעצמנו הרבה יותר דומה.

וזה כיף גדול, וגם מפחיד נורא.

מה הייתי?

מה היה הסיפור?

הישן הכוזב מתפרק, ואני נולד מחדש.

אז לא,

רובנו כן יודעים ומכירים את האני האמיתי.

זה שבפנים מתחבא.

וממליץ היום לכם לבדוק

האם אתם מזהים, רואים, שומעים, את האני האמיתי?

פוגשים את הילד שבפנים?

אז גם אם רואים, וגם אם לא.

שווה לעשות עם זה עבודה.

ומי שיסיר טיפה מהמסיכה,

או לפחות עוד שכבת הסתרה,

יגלה שהעולם יותר ידידותי ושמח.

שנוצרים אצלו קשרים חדשים.

יותר אינטימיות ואהבה נכנסת לחיים.

וכן, יודע.

זה נשמע מפחיד בהתחלה.

אבל בליווי שלי,

זה קורה בפשטות ועם המון תמיכה ושמחה.

אז אם אתם רוצים לעשות את זה איתי?

באחד על אחד.

סדרת אימון-טיפול מעמיקה (קישור).

צרו איתי קשר עכשיו.

המסיכה הזאת סתם מכבידה.

 

את השיר שהולך עם הפוסט הזה.

רק זקנים (כמוני :-)) יכירו.

אבל כותרת הפוסט הזה כבר רמזה.


552 צפיות0 תגובות
bottom of page