בזמן האחרון אני בוחן עם עצמי ובסביבתי את הנושא של שינויי תודעה. במהלך תהליכי אימון והתפתחות, אנחנו מגלים דברים רבים על עצמנו, מרפאים ומשנים דברים. משפרים את הרגשתינו בעבודה וגם את מערכות היחסים במשפחה. מבינים את מקומנו ומתנתינו לעולם.
כל אלו שינויים גדולים, אך בזמן האחרון אני בוחן את מה שהוא בעיני קפיצת הדרך העצומה והיותר קשה. שינוי נרחב/החלפת התודעה. הרבה פעמים הפריצות הגדולות, היכולת לבצע ממש מהפכים בחיים נובעת מהיכולת לעשות גם לתודעה מהפכים. למרבה הצער, לפחות מנסיוני, שינוי התודעה הוא הקשה ביותר לביצוע. לעבור מתודעת מחסור והישרדות כלכלית לתודעת שפע, מתודעת פחד לתודעה של ביטחון עצמי ובמקומי בעולם, מתודעה של אדם "שמן" לתודעה של אדם "רזה", ועוד ועוד. מחפש את הדרך לייצר שינויי תודעה בקרבי ובסביבתי. למצוא גם את המקומות והאנשים הנוספים שיכולים לתמוך בשינוי שכזה. משתמש גם בכלי NLP לטובת אימון בתחום. והבחינה הזאת של שינויי התודעה ברמה האישית, הביאה אותי על רקע רצף הימים - שואה, זיכרון ועצמאות, להבין גם את התודעה ברמה הכללית, הישראלית. להבין את מה אני מצפה ממנהיג אמיתי, ואיפה אני מרגיש שאנחנו מדרדרים כעם ומדינה. אנחנו יכולים לבחור בין קורבנות למנהיגות,לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת המדינה. בין עשיה לבכיה. בין להבין שהדברים תלויים בנו (מקור כח פנימי) לבין להסתפק בלהפיל את כל כשלונותינו ומצבנו על האחר (מקור כח חיצוני). בין להיות בתחושה של הישרדות (שואה) לבין להיות בתחושה של ביטחון ואמונה (זיכרון ועצמאות). זה נכון לרמה האישית וזה נכון לרמה הלאומית. וכאן השאלה מהי הבחירה הפנימית שלנו? ומהי מנהיגות אמיתית? מנהיגות אמיתית בעיני מייצרת חזון ותחושה של יכולת ואמונה, ביטחון עצמי ומטרה ראויה. מנהיגות אמיתית יכולה לחזק ולשנות תודעה של עם, בעצם כוחה, אמונתה וחזונה. שינוי תודעתי שמוביל את המדינה למקום של יותר ביטחון, אחדות ועשייה. תודעת שפע, ולא בחירה בקורבנות. לקיחת אחריות והובלה ולא האשמה של אחרים וחיזוק הפחדים וחוסר הביטחון. חזון המשולב בתודעה "קורבנית" ו"האשמה" מאפיין אנטי מנהיגות ומשטרים אפלים. תודעה של פחד, חיפוש אשמים, ובריחה מאחריות לדברים. ואני ממש לא חושב שזה עניין של שמאל או ימין, זוהי פשוט בחירה של אנשים ומנהיגות ראוייה. בחירה של איך אנחנו רוצים להיות כמדינה, ומה נכון לנו ברמת התודעה. מה הם המשתנים המשפיעם ומובילים להצלחה. האם אנחנו רוצים להיות במנטליות של הישרדות ושואה (וקורא הרבה על טיולי בית הספר והמסע לפולין לאחרונה) או ברמה של ביטחון עצמי והיותנו אומה צודקת, חזקה, משפיעה, ומובילה (אור לגויים). וכן ברמה הלאומית כמו ברמה הפרטית, התודעה בה נהיה תשפיע על מצבנו הרגשי ועל הצלחתינו האישית והעסקית. על הביטחון שלנו בעצמנו ובעולם, ועל השמחה שבליבנו והיחסים עם סביבתינו (כולל הסביבה הקרובה - המשפחה והשכנים שברחוב). מוזמנים לבחור בדרך שלכם להתפתחות ושינוי התודעה. אשמח ללותכם בה או בחלקה. מאחל גם למדינה שלנו התפתחות והעצמה.