בזמן האחרון אני חושב הרבה על אושר.
בין כל הבלבולים.
המטרות והיעדים שלי,
קריירה, כספים, זוגיות, הורות, טיולים.
וכמובן חלקם בהלימה, וחלקם בכלל סותרים, יוצרים קונפליקטים ומלכודים.
הכל חשוב.
אבל מה אני/אנחנו בעצם רוצים?
גם בשבילנו וגם בשביל האחרים שאוהבים.
פשוט להיות מאושרים.
לא משוכנעים?
בדקו את עצמכם.
מה אתם הייתם רוצים?
מה הכי הייתם מאחלים לילדכם?
(כולל אם אין,
שאלתי את השאלה הזאת תלמידי כיתה י' בבית ספר בו התנדבתי,
ולהפתעתי זה עבד :-))
וכיצד נהיה מאושרים זו בעיני שאלה חשובה.
בוחן את המחקרים, ובעיקר בתוכי.
וכל אחד בא לעולם עם מידה שונה של אושר ושמחה.
וזה לא פשוט לאורך החיים "להגדיל את המנה".
ולא רק אני, גם המחקרים מוכיחים,
יש קשר קלוש בין אושרנו, לחלק רב מ"מצבינו בחיים".
השוו כאלה שזכו בפיס לכאלה שעברו תאונת דרכים קשה.
ובשניהם, וכתוצאה מהארוע,
שנה אחרי,
רמת האושר הבסיסית של המשתתפים,
חזרה לנקודת ההתחלה!
ובד"כ אנחנו בכלל שכחנו שהמטרה להיות מאושרים.
אנחנו עושים כל-כך הרבה דברים בדרך,
בגלל שאנחנו חושבים שהם עוזרים.
לימודים, מקצוע טוב, מתאמצים בעבודה, רצים, עושים ספורט,
רוצים להיות בריאים.
חלקנו מנחים גם את הילדים במסלול ל"הצלחה".
ולפעמים כן, אבל לדעתי לרוב לא,
זוכרים שהעיקר הוא שמחה והנאה.
ושזו גם מטרת המסלול והדרך שלנו בחיים.
המתנה הגדולה מכולם, ולעתים הכי קשה להשגה.
אנחנו עושים דברים על אוטומט,
פועלים באותם מסלולים,
אבל שכחנו בעיני את עיקר הדברים.
למה יצאנו לדרך ומה המטרה?
אז היום מזכיר לעצמי שוב.
רוצה להיות בשפע והגשמה.
בחיבור לעצמי,
לעשות את מה שאני אוהב זה חשוב בעולם,
וגם הכלכלה.
לתרום לאחרים זו מצווה נפלאה.
אושר ושמחה נמצאים במערכות יחסים.
ובסוף ובסוף,
להיות באושר ושמחה בפנים
זה הדבר שהכי שחשוב.
.זו בכלל הדרך,
ולא "ההישגים".
ואם מדברים על אושר, אז זה השיר שעולה.
יש לכם יותר זמן?
חפשו את ג'ון קולטריין מנגן את זה.
כשאני שומע, גם שעצוב וקשה.
ישר מתעודד ומצב הרוח מזנק, או לפחות משתפר.
שווה!