אחח, אהבה ,אינטימיות. מניעה את העולם. מזור לכל כאבנו.
וכמה קשה לנו להיות באינטימיות ואהבה.
ואפילו בקטנה,
לחבק.
אחרים.
את עצמנו.
עצרו ובדקו בתוככם ...
...
...
כרגיל, את הדבר שהכי אנחנו פוחדים ממנו,
אותו אנחנו מיצרים בחיים (פרדוקסים - קישור).
יש הרבה סיבות לקושי שלנו באינטימיות ומגע.
פחד מלהיות חשופים,
פחד מפגיעה,
פחד מדחיה,
(אוי, כמה מכיר את הפחד מדחיה בתוכי,
נוכח בכל רגע, וחס ושלום מלדבר על "שיחת מכירה")
ויש עוד הרבה. פחד מהתמסרות ואובדן שליטה.
לפעמים גם דימוי גוף לא מי יודע מה.
לפעמים הקושי להתחבר, כי ודאות המות והפרידה,
נמצאת שם עמוק בפנים ומגבילה.
אבל לתת חיבוק ולקבל, זה מזור מופלא.
התחלה קטנה לאינטימיות ואהבה.
ועדיין קשה לרבים.
ולפעמים אפשרי עם רחוקים,
ועדיין קשה עם היותר קרובים.
כרגיל במקומות הכי אינטימיים שלנו,
זוגיות, ילדים, משפחה.
שם מצויים גם הפירות, וגם האתגרים הכי גדולים.
ואני "מתאמן" בחיבוקים כבר שנים.
בהחלט תרופה טובה, גם לחברים, גם למתאמנים, גם לכל מי שאוהבים.
וכן יש קשיים.
לעתים בתוכי.
הרבה פעמים זה "הצד השני".
(וכמובן, יתכן שהשלכות, ושל מה שיש עוד לנקות בתוכי)
אבל מציע לכם היום תרגול יומי,
וגם התבוננות מעמיקה:
כמה אתם באינטימיות?
כמה אתם באהבה (וגם מפגינים אותה בחוץ…)
מה יחסכם למגע?
רק הנושא הפשוט, "הקטן" הזה יכול לחולל מהפך בחיים.
אגלה לכם בסוד, שהחיבוק בכניסה, הוא אחת הדרכים שלי,
לבחון את התקדמות מתאמניי, ואיפה הם נמצאים בחיים.
וכן, אם גם אתם רוצים יותר אינטימיות ומגע.
זה מתחיל בהתבוננות עצמית, ובתהליך של שינוי, מודעות, ופריצה.
10 מפגשים, שעה בשבוע, וניסים קורים.
רוצים גם. התקשרו ונתאם בשמחה.
לא משנה איפה אתם בעולם.
הטלפון והמחשב, מגיעים גם עד שם (קישור).
חיבוק,
בעז
וכמובן, מה שאני אומר בהרבה מילים.
חוה אלברשטיין המדהימה, הסבירה בפשטות.