רובנו עסוקים בלעשות דברים בשביל אחרים.
בן/בת הזוג, הילדים, ההורים, המשפחה, העבודה…
מכירים את ההתרוצצויות האלה?
את ההשקעה שלא נגמרת?
את הנתינה האינסופית?
והרבה פעמים מרגישים שאין תמורה :-(
ועדיין, היומיום תובעני.
המטלות רבות.
מוצפים בדרישות וגם ציפיות של אחרים.
כמה מהדרישות והציפיות הללו הינן תודעה שלנו וכזאת שאנו מייצרים?
בואו נשאיר את זה כרגע בסימן שאלה ונושא לפוסט אחר.
היום אנחנו מפרגנים לעצמנו, ולא לאחרים!
רובנו את עצמנו שוכחים.
והבן אדם, שהכי קשה לנו לפרגן לו, הוא כמובן…עצמנו
וכמובן שגם כלפיו אנחנו הכי ביקורתיים.
אז היום מציע לכם להיות בהתבוננות הבאה:
מתי עשיתי משהו בשביל עצמי?
מתי פינקתי את עצמי?
מה אני רוצה, אוהב לעשות?
הגיעה השעה...
אגלה לכם סוד נורא.
שלוש שנים רכבתי על אופניים מושאלים מחבר, עד שקניתי זוג אופני שטח לעצמי ויצאתי לטיולים.
והסיפורים שלי:
"חבל על הכסף",
"אולי אני אקנה ולא אשתמש",
ועוד מלא דברים.
זוג שעלה שעלה "כולה" 2300 שקלים.
(ולא אספר כמה עברתי וכמה עלו הנוכחיים….:-))
וכן,"פרגנתי" לעצמי את ההוצאה הזאת,רק לאחר מעבר דירה.
הוצאתי רבבות רבות של שקלים על קירות וגינה,
ואז החלטתי שההוצאה הזאת בטלה ב 60.
והרכיבה נותנת לי הרבה יותר לנשמה,
מאשר קירות וחפצים.
השתכנעתי שמספיק לדאוג רק לרצונות של כל האחרים.
ולותר על עצמי,
כולל אם זה עולה כספים.
וכמובן שצריך רופא שיניים, או אבחון, או משהו לילדים,
רובנו מוציאים את הכסף, ואומרים "אללה כרים".
לא חושבים פעמיים, ואפילו דקה לא מתלבטים.
אבל כאשר זה מגיע לעצמנו,
אנחנו בביקורת, בקמצנות, ולא מפרגנים.
וכבר הסברתי שההשקעה בעצמנו, מייצרת את הפלאים הכי גדולים.
וכן, זה יכול להיות אופניים, סרט, סוף שבוע במלון או באוהל,
כל אחד לפי רצונו ובחירתו.
לימודים, קורס להעשרה,
או סתם לצאת לשעה בגינה, לשבת בלי עשייה!
אז היום מזכיר לכולם, שמגיע לנו.
אנחנו טובים וראויים.
אל תצפו שאף אחד יפרגן לכם,
אם אתם לעצמכם לא יכולים.
חבל על השנים.
אז זו הצעתי ומתנתי להיום.
פרגנו לעצמכם משהו קטן או גדול.
זה יכול להיות יקר או חינמי, ממש לא משנה.
בדקו מה עושה לכם אושר,
ונותן לכם לחיים מתנה קטנה או גדולה.
פרגנו אותו לעצמכם היום,
בהחלט אפשר להתחיל בקטנה.
ואם אתם רוצים לפרגן בטיפה יותר גדול, ועם תשומות עצומות.
מוזמנים להצטרף אלי לאימון או לסדנה.
פרגנו לעצמכם...ההשקעה הכי טובה.