הרשומה נכתבה על הרכבת בחזרה מתל-אביב להוד השרון, אחרי שתי פגישות, לכאורה לא קשורות, שעסקו בסופו של דבר באותו העניין.
"הסנדלר הולך יחף".
זו עוד דרך לזהות חיבור ליעוד !!
מה עניין הסנדלר הולך יחף, לחיבור למה שבאנו לעשות בעולם, אתם שואלים ?
שאלה טובה, אתם ממש צודקים.
זאת הבנה טריה מהיום.
מפגש עם שני אנשים יקרים בתל-אביב.
הוא והיא.
שניהם בשאלות על מי אני, ומה לעשות הלאה, בגילאי 40 וקצת. יש בלבול והדברים לא ברורים.
אחד מספר על התיעצות עם מכון פסיכולוגי, וגם קורא הסבר בספרים.
שעה וחצי, אוסף שאלות, והתבוננות על קו החיים, ועל מה שמביאים לעולם, וכבר עושים.
ופתאום הדברים מתבהרים, והכל נעשה מובן.
כן זה מדהים ומרגש, איך אפשר פתאום לראות את הדברים. איך מהערפל בראש, הדברים מתבהרים.
פתאום ברור מה הלאה, ולמה, ומה עשו עד היום, ולאיזה כיוון הולכים.
ואז בסוף השיחה, את שניהם שאלתי - ואיפה אתה בעצמך עומד ביחס ליעוד ולמקום שאתה רוצה להיות בו בהגשמה.
ומשניהם, והם בכלל לא מכירים, שמעתי את אותה התשובה:
"הסנדלר תמיד הולך יחף".
והאמת בתור אחד עם הבנות עמוקות על יעוד ומסע הנשמה.
הופתעתי שהשתמשו באותם המילים, אבל הדברים היו לי ברורים.
אנחנו מלמדים בעולם אחרים, בדיוק את הדרך שאותה אנחנו בחיים עוברים.
וכן, זה המקום, שבו יש לנו את הקשיים הכי גדולים.
ואם אני כדוגמא, מלמד מעבר ממחסור לשפע, מעצב לשמחה, וענייני הגשמה.
זה רק כי בכל המקומות הללו הייתי תקוע שנים, ובזכות זה בניתי את הכלים הכי טובים לעזור לאחרים.
והרבה מתבלבלים, או מפחדים, מרגישים שהם לא בסדר, או סתם שרלטנים.
איך אני אלמד אחרים, אם אצלי הדברים עדיין לא סגורים?
אז כן, זה מה שבאתם לעשות בעולם, וכבר עברתם דרך ארוכה.
הסתכלו עליה, ואל תתבלבלו!
אתם כבר יכולים לעזור לאחרים.
אתם מכירים את הנושא הזה מכל הכיוונים,
וכמובן כבר עשיתם בו (גם עם עצמכם וגם עם אחרים) דברים מופלאים.
וכן, זה חלק ממה שבאנו לעשות בגלגול הזה בעולם.
וככה זה אצל כולם.
ויש לי עוד מלא דברים להגיד על מימוש והגשמה.
אבל אוטוטו הרכבת מגיעה ליעודה
.
הפוסט נכתב על הרכבת מתל אביב, חזרה בסוף המפגשים להוד השרון.
ואם יש שיר על רכבת של טום וויטס. הוא חייב להיות כאן.