חמלה, אחד מהתרגולים הכי חשובים בעיני. כי לקבל את עצמנו כמו שאנחנו….לרובנו קשה. לי עדיין, בטוח, לא שם… כי קבלה היא כנראה ההיפך מביקורת, ואוי עם כמה ביקורת אנחנו חיים. על הסביבה, ובטח על עצמנו. וכן, עושים טעויות. פוגעים. באחרים ובעצמנו. ומבין שתמיד יתכן ונפגע, גם אם כוונתנו היתה טהורה. אבל מזהה גם את הרשעות, ההסתבכות, והמקומות שלמרות הכל, לא נמצא באהבה. ואז בשביל לתקן, בשביל לחזור מחוזקים יותר לדרך בה הולכים, צריך חמלה. חמלה לאחרים, לקרובים ולרחוקים. וחמלה לעצמנו, גם אם שוב שגינו, טעינו, פספסנו, סטינו, ולא היינו במיטבנו. בני אדם אנחנו. שלמים אך לא מושלמים. טובים הרבה יותר, ממה שאנחנו חושבים ומרגישים. אז חמלה. זה התרגול להיום. לנו ולאחרים. שווה לקחת את זה לכל הימים. זה התנאי לאהבה - שלנו ושל העולם, החיים.
והשיר הזה הוא על Sympathy ולא Compassion, אבל עובד אותו דבר.