חם, ממש חם. הבודהה כבר הסביר שאחת הסיבות לסבל היא האחזות שלנו בדברים, ההתנגדות שלנו להשתנותם וחוסר הקבלה שלנו את מה שקורה.
אז כן, יש לנו מלא דברים שמשתנים כל הזמן ושקשה לנו לקבל. במיוחד את "הרעים" שבינהם. קשה לקבל את השתנות והזדקנות הגוף. את הזמן שעובר. קשה לקבל מחלות, החל משפעת וכלה ב…(אפילו מפחד לכתוב). אנחנו מתנגדים למלא דברים שמשתנים בחיינו, רובם בלתי נמנעים.
וכן, יש גם את מזג האויר. מה יותר בלתי נמנע מזה ? מז"א ממש לא בשליטתנו ומשתנה מיום ליום, משעה לשעה, ממקום למקום. כמה התנגדות יש לנו למזג האויר ועונות השנה ?!
חם מדי, מזיעים מדי, שכבר יעבור, שיבוא החורף, שיבוא הקיץ. שונא את הימים המתקצרים, הימים המתארכים, את חילופי העונות. את שעון הקיץ, את שעון החורף. את הקיץ, את החורף, ועוד.
מה אם לאהוב את מה שיש ? להיות בקבלה עם מה שבא? להיות ברגע הנוכחי ? אז כן, זה למתקדמים ואני עדיין בתהליך, אבל "כולה" לקבל את מז"א !?
אז ביומים האחרונים פיתחתי את "מודל בעז להתנגדות". קבוצת המדגם שלו מכילה 3 אנשים, וטווח המדידה הינו השבוע האחרון. להומניים שביננו, זה לא מספיק לטובת קבלת פרס נובל ברפואה wink emoticon
אבל המודל אומר כך:
ככל שאתה יותר בהתנגדות למזג האויר, כך תסבול יותר (כולל אם תהיה כל הזמן במזגן!). ככל שאתה יותר בהתנגדות למזג-האויר, סביר שאתה יותר בהתנגדות/בחוסר קבלה לדברים בלתי נמנעים אחרים בחייך. ההתנגדות וחוסר הקבלה מובילים ליותר סבל בחייך, וסיכוייך להיות בכאבי ראש, מיגרנות ו/או בעיות אכילה עולים עשרות מונים. והלמה של המשפט הזה: ככל שאתה בהתנגדות יותר גדולה למז"א יש לך יותר סבל בחיים וההסתברות לכאבי ראש ומשקל עודף עולה. אז ההמלצה שלי, להתחיל מלקבל את מז"א. אז חם. פשוט אומרים שחם וזהו. לא כמה נורא, וכמה אנחנו סובלים, והלואי שזה יעבור, ואני לא יכול יותר, ומוזמנים להוסיף משפטים "פולניים" כאוות נפשכם, ואז לא להגיד אותם יותר לעולם!
אז פשוט חם. וזהו. גיליתי שכשאתה מקבל את החום כמו שהוא. הכל נהיה פשוט. אני פחות סובל. אז אני מזיע, וקצת מסריח (ומי שמכיר את רגישותי לריחות, מבין את קפיצת הדרך). נו, אז מה….גם בזה להיות בקבלה. וככל שאני יותר בקבלה, אני צריך פחות מזגן. ואפילו מוצא את עצמי בשעות הבוקר נוסע באוטו עם חלונות פתוחים. יותר מודע לטבע , לריחות, ולכל מה שמגיע מבחוץ. אז בואו נתחיל בקטן. ממש חם. יש קצת אובך. כשממש צריך פותחים מזגן. והכול סבבה.
יום טוב! בעז