בועז ישק

לחיות מחדש

  • Facebook Classic
שלח דוא"ל

© 2019 בועז ישק  , הוד השרון, ישראל

Tel: 054-8000012

אז יש או אין אלוהים? השגחה?

May 1, 2019

חוקר כבר שנים, ובתהיה.

האם יש השגחה,

או כל חיינו מקריות אחת גדולה?

 

והבוקר עליתי על הרכבת,

ופגשתי חבר,

שאני מרגיש שצריך את שירותיי שנים.

והוא עדיין לא בא.

ונפגשנו כך,

יום לפני סדנה,

אחרי שלא ראינו זה את זה תקופה ארוכה.

 

ומישהי אחרת התקשרה אלי ליעוץ.

הגיעו "מים עד נפש" כך אמרה.

רוצה להגיע,

אבל לא יכולה.

היא לא ממונעת, פוחדת בחושך,

אין מוצא.

ושעה אח"כ באורח פלאי.

מתקשר ונרשם אחר,

והנה הוא גר ממנה במרחק יריקה,

ומוכן לאסוף אותה,

ברור ובשמחה.

וזה כמובן כנגד כל הסכויים.

4-8 אנשים *כולה* במחזור של ליווי,

מגיעים אלי מכל רחבי המדינה.

אז מה הסיכוי שיהיה כדבר כזה??

שעה אחת בדיוק, אחרי.

הנה בעיית ה"אין מוצא" נפתרה.

 

וכבר מכיר,

ורואה את זה הרבה פעמים.

 

היקום/ההשגחה "פתרו" את הבעיה הגדולה.

בהיבט הסטטיסטי, זה לא הגיוני.

הסבירות קלושה.

מישהו דאג להם.....וזה בא.

 

אבל גם יודע לצערי ומכיר את הסוף.

היא, הוא, בד"כ לא יגיעו,

(ואני מחכה כאן בשמחה ואהבה)

"הבעיה" הגדולה נפתרה,

אבל הפחדים מציפים.

אין יותר "תירוצים"

ואז פוגשים לעומק, ובאמת,

את הפחדים הנוראים.

הקושי לזוז מאזור הנוחות/נכות,

הפחד מלשחרר את הלבד,

מלהיות מסכן וקטן,

או מהצלחה,

או מ.....השד יודע מה.

לכולנו יש מספיק פחדים,

בטוח לי.

(וכמובן שאם רק היו מגיעים,

היו מהפכים ועוד יותר שמחה בחיים).

 

וזה מזכיר לי סיפור קצר שקראתי שוב השבוע,

קניתי בארוע "שיוואי" את הספר של רפיק.

 

על אותו אחד,

איש תם וישר,

ומאד באלוהים מאמין.

שעיירתו הוצפה.

והנה עובר מישהו עם טרקטור ברחוב,

ואומר לו.

קפוץ אלי לעגלה.

הנהר עולה על גדותיו.

 

והוא עונה לא,

אני באלוהים מבטחי,

הוא לי ידאג.

והמים גואים,

והוא כבר עולה לקומה הראשונה.

ואז עובר מישהו עם סירה,

מושיט לו ידו,

ואומר,

בוא נברח מהר.

המים רק מתגברים.

והוא בשלו.

אני באלוהים מלא אמונה.

והמים מציפים,

והוא כבר נמלט לגג.

ואז באורח פלאי עובר הליקופטר,

ומישהו משלשל לו חבל הצלה.

תעלה!

זה ממש מסוכן, טוב שהגעתי.

(הגיעו מים עד נפש, כך היא אמרה),

 

והוא בשלו.

באלוהים מבטחי,

אתה תמשיך בדרכך.

וההליקופטר עוזב,

והוא טובע ומגיע השמימה.

ופוגש את ההוא,

כולו כעס וריגושים.

 

זו תורה וזה שכרה?

כל השנים מתפלל ועובד אותך באמונה.

ועונה לו ההוא בשמים או באדמה.

שלחתי טרקטור,שלחתי סירה, שלחתי הליקופטר.

מה עוד אתה רוצה?

מה עוד יכולתי לעשות למענך?

 

וזה מתחבר לי,

לאחד ממורי,

שאמר לי כבר לפני שנים.

אתה מוקף בכאלה שבאו לעזור.

יש לך מלא מלווים רוחניים ואחרים.

אתה רק צריך לפקוח את העיניים,

להושיט יד.

ללמוד לבקש ולקבל עזרה.

הם שם כל הזמן,

בעבורך.

זו לא מקריות קוסמית.

כך הם הדברים.

 

אז מאחל קודם כל לעצמי ואח"כ גם לכם.

שתפתחו את העיניים.

שתנצלו את אלו שמקיפים אותכם,

מלווים,

אוהבים,

רוצים לתת עזרה.

 

הרי כולנו נגיע יום אחד למעלה,

השאלה רק מתי ובאיזו צורה.

 

רוצים עזרה? צריכים הליקופטר?

דברו איתי!

הזמן הוא תמיד עכשיו.

פרטי הקשר שלי כאן.

 

חיבוק ויום טוב.

בועז

 

 

זה השיר שהולך עם הפוסט הזה.

למה?

ככה.

אתם תגידו

Please reload