אני לא יודע כלום (וטוב שכך)

תראו,

אני לא יודע כלום,

לא מבין כלום.

ההישג הכי גדול שלי בזמן האחרון,

הוא להבין שאני מספר לעצמי סיפורים.

שזה לא בהכרח כך.

שזה בעצם בכלל לא כך.

הפסקתי להאמין לסיפורים של עצמי! (קישור).

וזה לא שאני יודע הכל,

או מה כן.

בכלל,

ככל שאני לומד יותר,

מעמיק יותר,

מגלה ש....

אני מבין פחות ופחות.

בעיקר על העולם,

גם על עצמי.

אבל,

אבל.

זה יותר טוב מלדעת.

זה הרבה יותר טוב מלדעת ולהאמין.

להאמין שהקושי בזוגיות זה בגלל השני.

שההוא לא בסדר.

שכולם כאלה...

/גנבים/שקרנים/אוהבים/....

השלימו את הסיפורים...

שלכם כמובן.

זה הרבה יותר טוב מלמות,

כן למות,

בידיעה שלא יכול היה להיות אחרת,

שזה לא אתם,

שזה האחרים.

שאין לכם כסף בעבור...

ואין לכם זוגיות בגלל ....

וכאבי הגוף והמגבלות ששם,

זה סתם...

שאתם לא יכולים

לרוץ/לשחות/לזוז/

להתפטר מהעבודה/ למצוא משהו יותר טוב/

להיות יותר בשמחה/ לשפר את מערכת היחסים עם ההורים/

עם הילדים/

לטוס לחו"ל/ או להישאר בבית.

או לדעת ולהאמין,

שאי אפשר לעשות כלום עם הכאבים

הפיזייים,

הרגשיים,

שמחלה זה סתם,

שההדחקה באמת עובדת.

או לדעת

שאתם מוותרים על חלומות,

או איזה שאיפה,

אפילו ממש קטנה,

כמו קפה עם חברה,

בגלל.

שאין זמן,

חייבים,

העבודה.

בגלל

הילדים,

ההורים,

המשפחה,

ההשגחה.

לדעת

שאתם לא עושים דברים אחרים

שאתם לא עושים את מה שאתם רוצים

שאתם

מתאפקים

מחכים

מוותרים

כן, גם על החלומות.

גם על להיות משמעותיים.

גם על לעשות את הדברים שהכי חשובים לכם,

וגם על דברים ממש קטנים ופעוטים.

בגלל....

ואולי תמותו,

שאתם יודעים,

חושבים,

מאמינים,

שאי אפשר אחרת.

אי אפשר

להיות בזוגיות טובה,

להרוויח כסף,

להיות באהבה,

לשמוח,

לעשות הרבה יותר ממה שאתם רוצים ואוהבים,

פשוט אי אפשר,

ושאין זמן.

אתם לא יכולים

וזה גם לא אתם אולי,

אלא בגלל האחרים.

או שזה בגללכם,

אבל אתם לא מסוגלים ולא מאמינים.

בעצמכם כמובן.

ובאמת,

יכול להיות שלא הכל יצליח

אפילו אם תנסו,

אני לא יודע כלום,

וגם לא מבטיח.

אבל לא ניסיתם ??

אמרתם שאי אפשר!

אמרתם שאתם

יודעים

מבינים

ככה זה העולם

זאת המציאות ואין בלתה.

ואני אומר זה לא נכון,

אלו הסיפורים.

שום דבר אנחנו לא באמת יודעים.

ועוברת בתוכי השאלה.

מה אם דקה לפני המוות

ואולי דקה אחרי

תגלו שכל זה לא היה נכון

מה שידעתם לא היה נכון.

שלא ניסיתם

שלא עשיתם

שלא זזתם מספיק בחיים

(ועל המספיק רק אתם מחליטים).

וזה היה די סתם.

בגלל ש"ידעתם".

או בגלל שלא ממש האמנתם,

והכל דברים לא נכונים.

ואם תבדקו בתוככם,

לבד, לבד,

בשקט,

בפנים,

יש סיכוי שאת זה כבר עכשיו,

אתם מרגישים.

אז אני נשאר עם החיפוש,

וחוסר הידיעה,

לא קל,

אבל הרבה יותר טוב מלהאמין בשקרים שאני מספר (קישור)

וכן לנסות,

עוד,

לשנות ולשפר.

ואת זה אני בוודאות יודע.

גם אתם בהחלט יכולים!

ואם תגיעו,

אין ספק שתשחררו לא מעט מהסיפורים.

אולי תדעו פחות,

אבל בחיים "יקרו" דברים נפלאים (דוגמאות).

אז מאחל לכם להיות בחוסר ידיעה.

לתת לסימני שאלה להיכנס,

זאת התחלה מעולה.

מהמקום הזה יש גם התחדשות ופריחה.

מוזמנים אלי לעשות עבודה,

ולראות שכאשר משתנים מבפנים,

גם העולם נראה אחרת,

וקורים דברים חדשים וגדולים.

בזה אני בטוח,

גם אם אני לא תמיד מבין.

יצירת קשר (כאן) בשמחה ואהבה.

ואני כהרגלי,

מחפש שיר שיתכתב עם הפוסט.

ואין לי רעיון,

ומחפש ב YouTube,

ואז מגלה את השיר הזה,

ולהקה הזויה שנקראת

"הקופים היהודיים"

the jewish monkeys

ומסתבר שהם בכלל משלנו.

ולא רק יהודים

גם מהארץ.

ולא רק זה,

גם בני 50+.

אז בכל מקרה,

זה השיר.

ויש בו סיפורים שאנחנו מספרים על החיים.