אוקטובר 2015 , סוכות תשע"ו.
שלום לכל היקרים לי,
בעקבות השראה מחבר ועם קצת יצירתיות משלי, החלטתי לברך את כולם במייל ובפרצוףספר לשנה החדשה. לסכמה וגם להגדיר מטרות לשנה החדשה.
כל אחד מהממוענים נמצא בליבי, אבל במגבלות חיינו ,אמיתיים ומדומים, רק עם אחוז קטן אני בקשר קבוע.
כך התחלתי את סיכום השנה שעברה. חזרתי אליו, ואחרי הרבה התלבטויות, החלטתי לחזור על המעשה ולסכם גם את השנה הנוכחית בקצרה. כרגיל, המחשבות התחילו לפני ראש השנה, ונשלמו (?) רק בזמן סוכה.
טוב אז מה היה לנו בשנה החולפת….
על המשפחה:
שי, כבר חיל ותיק, אוטוטו סמל. בזמנו אנחנו היינו "הופכים תקליט" ,אבל הוא כבר "נגע בקיר".
התארגן בצבא, סיים שנה ראשונה ב"רימון", ובשבועות הקרובים יש סיכוי שתראו אותו בתחנת הרכבת של באר-שבע או זו של אוניברסיטת תל-אביב. הוא מנגן בגיטרה ובת זוגו, שהינה גם זמרת מחוננת ומוכשרת, שרה.
מוזמנים לתרום כסף כנדבת לבכם (רק תגידו שאני שלחתי אתכם ;-)).
גל, סיים את התיכון, והצליח לשכנע אחרי הרבה מאמצים ובירוקרטיה את הצבא לגייס אותו (גל סוכרתי).
לא מתפלא, לא על הבירוקרטיה הצהלית, ולא על זה שהצבא לא מבין איזה אוצר יש לו בין הידיים. את הגיגי על תקציב הביטחון, אשמור לזמן אחר. כרגע מחכה למיונים ולגיוס.
רז, ממשיך כהרגלו, לחתור קדימה בשקט ובבטחה.
השנה בכיתה יא' וארגן הפתעה. אחרי שנה במתמתיקה 3 יחידות, כל-כך נעלב מהרמה (לא משהו שהפריע לאחיו הגדולים) שהחליט לעבור ל 4 יחידות. חוץ מזה התחלנו לרוץ ביחד, ואפילו בילינו בחג בבן שמן ברכיבה.
עם היכולות של הבחור, או שאכנס מהר לכושר, או שהוא ימשיך לבד.
מה שבטוח, את הקורדינציה, השקט והיכולות הספורטיביות, הוא לא קיבל ממני...
טל, כיתה ו', עדיין בקט סל, עדיין אוהד נלהב של מכבי-תל אביב וברצלונה.
השנה הוא מפתיע בדמוקרטי עם מערכת לימודים יחסית צפופה, וביקור סדיר בין כותלי הכיתה.
כמו כולנו, עושה את מסעו ומתפתח בעולם. כידוע, הוא גם היועץ השיווקי שלי, ומוציא כלבים באופן קבוע באזורנו בהוד השרון.
אורית, עדיין סובלת אותי אחרי כל השנים הללו +1. מתקדמת ומתפתחת ++.
אני !?
טוב, לא יודע מאיפה להתחיל, אבל זה חייב להיות יחסית קצר.
אז ככה...
שנה של התפתחות צמיחה, חיפושי דרך, התגברות על מכשולים, ועדיין הרבה סימני שאלה, שמקווה שיהפכו לסימני קריאה (לא כולם כמובן, חייב להיות מעניין….).
שנה שעמדה בסימן של זרימה, ניסיונות, התחברות למה שאני והרבה בדיקה.
גם הרבה התנדבות, במקומות בהם ביקשתי לבחון ולאמת את יעודי, או סתם להרבות טוב בעולם:
שותפות בהקמת מיזם חברתי להכשרת צעירים מרקע בסיכון לטובת חברה לבניית אתרי אינטרנט.
הכשרת פעמונים והתנדבות באימון כלכלי /כלכלת בית.
אימון במסגרת מסע ב"מכון ליאה ארד"
התנדבות בבניית שביל ישראל לאופניים במואה שבערבה
אפילו זרמתי עם חבר, ונרשמנו כזוג לתוכנית הטלביזיה "המירוץ למיליון". מחכים עדיין לתוצאות הבחינה, ושמישהו יספר לי, מה עושים שם בתוכנית.
תקופות של שקט, הרבה הנאה, שהייה עם הילדים, עבודה כעקר בית לצד הקמת אתר בתחום האימון האישי, וכתיבת בלוג בנושא זה.
ומנגד תקופות אחרות של לחץ, עבודה קשה וחשש כלכלי. חוזר להרגלי להגיד "שהכל אפשרי" ולא ל"הגיד לא" לאנשים - ממלא את היום ומגדיש את הסאה. ימים שלא מצאתי זמן לאכילה.
והכי מעניין, כבר עם כמות מתאמנים לא רעה הן בתחום האימון האישי והן בכלכלי (כלכלת בית), כשכמעט כולם הגיעו בעקבות המלצות, הרגשות, וחבר-מביא-חבר. אף אחד מהם לא קשור לשום פרסום או מאמץ שיווקי שעשיתי השנה. ברובם המכריע, ללא היכרות קודמת איתי כלל. מעלה אצלי שאלות סביב הקשר בין מאמצינו לתוצאותיהם. בין בחירתינו שבפנים לבחירתינו שבחוץ.
עדיין בוחן את יכולתי להיות עצמאי, ואת התחומים הנכונים לי. ברור לי שאימון אישי וכלכלי הינו רק חלק מהתמונה הכללית. מוצף ברעיונות החל מהסדנה למציאת היעוד, דרך קבוצת רכיבת אופניים משולבת באימון ומדיטציה לאהבת הספורט וירידה במשקל, סדנת הכנה להורות, וכלה ברצון לעזור למוצרים ופרויקטים בראשית דרכם בתחום ההי-טק.
וכמובן להתגבר על ההימנעויות, להתמקד, לשווק ולהתפתח.
זהו תהליך שעדיין מאד קשה לי (שכיר ממשפחה של שכירים...) אבל בעיני חלק חשוב לכולנו במאה ה-21. בודאי לדורות הבאים. מכיר הרבה מאמנים ועצמאיים אחרים, וחושב על האפשרות להתארגנות ושיתוף פעולה. לבד תמיד ההתמודדות יותר קשה. האתגר זה לצרף אחרים - במעגלים הקרובים (משפחה לתמיכה) והרחוקים (עמיתים לעבודה). בכלל אני בעד חברות ושיתופי פעולה - אוהב לנהל ולהיות עם עוד אנשים ולא לבד בעשייה.
אז כן, הצמיחה מתרחשת מחוץ לאזור הנוחות, והאשליה שהדברים תמיד בשליטה וכהלכה, יכולה להתנפץ לנו בכל יום, בכל שעה. בערב יום כיפור, שוחחתי במקרה(?) עם 2 חברים משכבר, שנמצאים בפרשת דרכים מקצועית ואישית. ממליץ לא לחכות לשום יום כיפור חיצוני או פנימי משלנו חס-וחלילה.
ואם על זרימה וקבלה, מכל האתגרים הלא פשוטים של השנה, כנראה הדרמה הגדולה היא שאימצנו גורה ! אחרי 20 שנה, והבטחות לילדים, "אצלי חיות נכנסות רק למקפיא" (כן…..צריך לחסוך כסף לטיפול….), הסכמתי שנאמץ גורה. מבחינתי מדובר בהתמוטטות ואובדן שליטה מהמעלה הראשונה. צריך ללמוד סובלנות, קבלה,חיבור, אהבה, הכלה, ועוד כמה דברים שעובר בעולם, שוב מההתחלה.
בטוח שאוהבי חיות לא מבינים, אבל למצוא אותי עם כלבה וחתולה באותה הדירה….זה פשוט ….אין מילים.
סיכום ותכנון לשנה הבאה
מסתכל אחורה, ומבין שהיתה לא מעט עשייה, התפתחות וצמיחה. מרגיש שגם הבאתי לרבים תרומה.
עדיין לא מתגבר על הביקורת העצמית. על הקישור בין הצלחה לכסף. שנה כלכלית לא פשוטה, מתרגמת אצלי לאכזבה. עדיין חייב לחבר גם אצלי - יעוד, הגשמה וכלכלה טובה.
לומד עוד על חשיבות הפירגון והאהבה. לעצמי ולאחרים.
זה נכון תמיד בחיים, אבל רלוונטי גם בתחום העסקי לכל מי שמנסה רעיונות חדשים, או נמצא בתקופה של שינויים.
מרגיש שלמדתי עוד הרבה דברים השנה, כולל קורס מאמנים נוסף, אימונים, תחום חדש ומדהים ביוגה (קונדליני יוגה), המון ספרים, וגם קצת סדנה (אפילו בשתיקה), אבל הההבנה הכי גדולה שלי השנה היתה, שאין שום מטרה.
כלומר לכולנו יש מטרות, אבל השגתם היא רגע אחד קטן וחולף. טוב או רע.
מה שחשוב היא ההליכה בדרך, הלמידה, ההחלטות והמעשים שלנו בכל שניה. כמה התפתחנו? מה למדנו? מה עשינו? איך אנחנו בסוף השנה יחסית לתחילתה? מה אנחנו עושים היום וביום הבא?
ומבין שהעיקר זאת ההליכה בדרך, העשייה. מה שלומד ומלמד.
לא רוצה לעבור את העולם רק כצופה, אלא גם כעושה. להיות תלמיד אבל גם מורה.
מנסה להבין כהרגלי את הדברים מלמעלה ולחבר את הנקודות.
לא יודע עדיין אם יש תוכנית לעולם או שהכל צירופי מקרים. מנסה לראות את הקשר בין מה שאנחנו מבקשים למה שמקבלים.
משוכנע שהמטרה של כולנו היא להשאיר עולם טוב יותר אחרינו, וגם להתפתח כאן ועכשיו.
מאחל את זה לעצמינו לשנה הבאה.
ועל הדרך, שתהיה גם טובה ומתוקה !
חיבוק,
בעז
כהרגלי, מוסיף לבלוג קישור לקטע מוזיקלי לא קשור בכלל.
בפסטיבל הג'אז האחרון באילת, שמעתי את אבישי כהן (הבסיסט) מבצע את Nature Boy.
אחרי שמיעה של הרבה ביצועים, חזרתי לביצוע המקורי של נט-קינג-קול.