מה את/ה רוצה להיות שתהי/ה גדול/ה ?
רוב הקוראים של הבלוג שלי וגם חבריי ומתאמני כבר "גדולים".
נהנה לשוחח בשאלה הזאת גם עם ילדיי ועוד חבר'ה צעירים.
אם אז בגיל 18 השאלה לכאורה מובנת, אז מה בגלאי 30, 40 ו 50 ?
אז התשובות לשאלה יכולות להשתנות בין פרקי חיים. רבים נמצאים ב"יעוד" וכבר מגשימים את עצמם מלפני לפנים. אחרים ידחו את השאלה על הסף ויסבירו, זה מה שיש, תמשיך לעבוד ואח"כ נראה…קבל את הדין, זה נופל מלמעלה (מיכה שטרית באחד האלבומים הנפלאים והקשים שיצאו לטעמי בארץ). אחרים יתחבטו שנים.
והאמת, כמו רוב הדברים בחיים, זה מה זה פשוט….
התשובות קיימות, רשומות באותיות קידוש לבנה, לאורך חיינו. על פרצופנו. ממש לא צריך פייסבוק בשביל זה, אבל זה שם על ה- wall שלנו. רשום בחלומות שלנו. רשום בעבודות שלנו. מהווה חלק מהיום יום. ידוע בעומקים גם לחברינו ובני זוגנו. עובר כחוט השני במעשים ובאירועים שעברנו בחיים. הכול מחובר, רשום ונוכח.
בתקופה האחרונה הייתי בכמה שיחות עם חברים, וגם בכמה אימונים (קואצ'ינג) שלפתע מתוך השיחה, מתוך תיאור החיים, התחוור לי לפתע היעוד ( או לפחות חלק מהיעוד) של אותו בן אדם. למי שהמילה יעוד יוצרת אצלו התנגדות, או מתחברת למשהו מטא-פיזי ניתן להשתמש ב"מהות הפנימית" - זיהוי המהות, הייחודיות, ה"מתנה", או חלק ממה שאותו בן אדם בא להגשים בעולם, או לחילופין מה שיגרום לאותו אדם תחושת סיפוק והגשמה...
לזהות משהו חדש מהיעוד שלי או של אחר, זהו אחד המקומות המרגשים ביותר מבחינתי כאדם (וכמאמן). כנראה קשור גם ליעוד שלי בעולם (וגם לעזור בהגשמה). אותו הבזק אור, אותה התרגשות שעוברת בגופו של כל מי שלפתע מתחבר עוד לעצמו ומגלה משהו חדש מייעודו. הרטט של החיבור למהות הפנימית/לנשמה, לעשייה.
אז כן, הבשורה הטובה, ומה שאני מבטיח לכולם - אם עברתם את גיל 30, 40 וכנראה הרבה קודם, התשובות הם שם. אם רק תסתכלו, אם רק תשאלו כמה שאלות, התשובה תתחיל להתבהר מעצמה.
אז יש מלא דברים בהם כל-אחד מאתנו יכול להגשים את עצמו, להתחבר למהותו הפנימית. רובנו גם עושים את זה במידה זו או אחרת. אבל לראות יותר מהתמונה "המלאה", לראות את רוחב היריעה, ברורה וחדה, זוהי כבר חוויה מפעימה.
וכן, רובנו מפחדים לראות את הדברים, מבעד לשכבות המתעתעות של המחסומים והפחדים.
לגלות מה הדברים העמוקים שאני מחובר להם ורוצה לעשות, זוהי מתנה גדולה לחיים. להסתובב בעולם עם תוכנית פעולה, ולהבין מהי מבחינתי הגשמה, ואיזה סוגי מתנות אני יכול להעניק לעצמי, לחברי, למשפחתי היום ומחר בבוקר וגם במקום עבודתי.
זה ממש לא מחייב לשנות דרך חיים, או איזה שהיא עשייה. רק התכווננות עדינה.
בכל מקום ובכל זמן בו אני נמצא, אני יכול להביא חלק מיכולותיי, מייחודי, כמתנה לי ולסביבה, ולהיות בתחושה הרבה יותר נפלאה.
אז אם אתם מוכנים להתגבר על הפחדים, לשאול קצת שאלות, ולהבין שהתוצאה היא אולי תוכנית פעולה, ואולי סתם הבנה חדשה על המקום בו אני נמצא. אם מוכנים לצאת מאזור "הנוחות" שלא באמת נח, מוזמנים לפנות אלי, לאימון קצר, שיעזור במציאת התשובה לשאלה - מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול….
זוהי ממש תחנה חשובה בדרך של כולנו כדי באמת להיות גדולים.
בהצלחה לכולנו במסע!
אז היה חיבור מוזיקלי בפוסט לאחד השירים הנפלאים באלבום הנפלא של מיכה שטרית "מסמרים ונוצות" , אבל רוצה לחתום באופן אופטימי, שוב עם שיר ילדים, של מישהו שבעיני הוא גם ילד, וגם מאד גדול - דורי בן זאב.