היום התעוררתי ובהשפעת הפסח, מצאתי את עצמי עוסק שוב בנושא של "בחירות 2015", הפעם מזוית ראיה גבוהה יותר.
כולנו (למעט מספר מצומצם של ברואים "מוארים") חיים בעולם של אשליה, "מאיה" בתפיסה הבודהיסטית.
כדי לא לאבד את קוראי המועטים, אמנע מהאתגר הגדול והכנראה בלתי אפשרי, להוכיח את "אמיתות" ה"אשליה" השולטת בחיינו ובכל הווייתנו. זה בכלל ניסיון שכנראה יוביל אותנו לכמה פרדוקסים מתמטיים מורכבים, ויוכיח מחדש את משפט האי-השלמות של גדל.
אז למי שהצליח לשרוד או לדלג מעל השורות הקודמות, היום אדבר על כמה מהאשליות שמנהלות את חיינו - "אמיתות יסוד" , "סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו" ועוד.
לעשות דברים בגלל גורמים שאין לנו (לכאורה) שליטה עליהם, ללא אפשרות בחירה, ללא תאריך גמר, וללא יכולת להיפטר או להתפטר מהם, זו הגדרת העבדות הגדולה ביותר בעיניי.
ברמה הבנאלית ביותר, שאני מקווה שאולי גם תהיה יותר קלה להבנה, אני מדבר עם הרבה אנשים ערב החג, ושומע למשל...אני חייב לקנות נעליים ובגדים חדשים לכל הילדים ולי לקראת החג. וחייבים עשר מנות, וחייבים ספה חדשה, וחייבים וחייבים….
אז אם נעזוב את הציווים הדתיים ורמת האדיקות בצד, עדיין יש לנו הרבה בחירה במה אנחנו עושים ואיך מתכוננים לפסח. זה נפלא לקנות דברים ובגדים חדשים, אם יש את הצורך, הכיף, הבחירה, והיכולת הכלכלית. זה כנראה סובל דיחוי אם זה מוסיף לחץ ומתח, לשבוע עמוס וקשה ממילא.
אני נזכר היום בהכנות המטורפות של אימי ז"ל לליל הסדר. הניקיונות והבישולים שהתחילו שבועיים לפני החג. לקח לי הרבה שנים לחיות ולהפנים את העובדה שאני מצליח באחר צהריים אחד, להכין את כל השלושה וחצי דברים שצריך באמת בשביל להנות ולהיות שבעים, ללא רגשי אשם וללא חרדות שמה מישהו יקום רעב, או לא יהיה משהו שיתאים לאחד המשתתפים (האנורקטים מן הסתם).
אנחנו מתנהלים עם עשרות "אמונות יסוד" שמנהלות אותנו.
קל (?) לזהות אותן כי בד"כ הן מתחילות במילה "כולם" או בטענה ש "חייבים/אי אפשר אחרת".
מקבץ שלי רק מהשבוע האחרון - כולם עובדים קשה בהי-טק, אי אפשר להיות רגוע כמנהל פרויקט, בגיל 55 אי אפשר להתחיל בעבודה חדשה או לעשות שינוי. חייבת להיות בבית כל ערב ולהשכיב את שלושת ילדי לישון (בעלי, המנהל המוכשר והאבא הנפלא, שהיה שבועיים בחו"ל, כולל שבוע סקי שפירגנתי לו, לא יכול להיות לבד, או אולי עם אמא שלי, ערב אחד ולהשכיב אותם לישון…).
גם אם "אמונות היסוד" נכונות לכמות גדולה או לרוב האנשים, תמיד ניתן למצוא דוגמאות, לראות ולהראות שאפשר גם אחרת.
מעבר ל"אמונות היסוד" שמנהלות אותנו, ורובם הגיע מהורינו בדמות "העברה בין דורית", צברנו גם הרבה פחדים וטראומות שמגבילות אותנו ועוצרות את חיינו. לזהות את אלו בד"כ מחייב כבר התבוננות יותר עמוקה ותהליך של "אימון אישי/קואצ'ינג" או לפעמים גם טיפול (פסיכולוגי או אחר) ממש.
העבדות לאשליה, לסיפורים, לתעתועי התודעה, מגבילה את חיינו, מגבילה את החופש שלנו, ומונעת מאיתנו לראות הרבה דברים בטבענו האמיתי.
ברמה האישית, השבועות האחרונים שלי, הכילו מלא גילויים חדשים שלי על עצמי.
באופן מפתיע היקום זימן לי גם הרבה אנשים שפגשתי או שיצרו איתי קשר לפתע, עם שאלות לגבי "היעוד" או "המהות" שלהם. אנשים שמתחבטים בשאלות מה הלאה? ומה אני רוצה לעשות שאהיה גדול?
באופן עוד יותר מפתיע, גיליתי שאני יכול לראות בעצמי ולשקף לאותם אנשים עוד קצת מיעודם.
לאחרים הצעתי תהליכי אימון או "מסעות", שתמיד מומלצים לכולם, אך במקרה שלהם הבנתי שהם מחוייבים לגמרי, אם ברצונם לזהות את "מהותם" ואת מי שהם באמת.
האמת על מי שאנחנו נסתרת מרובנו, וגם אחרי תהליכים ארוכים, היא לעיתים נגלית רק טיפין טיפין. סביבתנו מכירה את עצמנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. וכרגיל נשים מבינות ורואות יותר מגברים…. שווה לפנות אליהן בשאלה….;-)
אז הפסח לפנינו, ובו (כמו בכל דקה) שוב אפשרות לבחירה - האם פנינו לחירות או לעבדות ?
לחופש או למאסר ? לבחירה חופשית או חזרה על האוטומט המנהל אותנו ?
מאחל לכולנו הבזקים, ולו הקטנים ביותר של אושר, שלווה, רגיעה ואהבה.
שנהיה מול שולחן החג בשימחה ובאינטימיות מול משפחתינו וחברינו.
שנזכור שהעיקר זו הקירבה ולא התקרובת, הניקיון שבפנים ולא זה שבחוץ.
שנברך על "העברה בין דורית" של אלפי שנים, שמשמרת את זכר יציאת מצריים ומעשה הנס, אבל גם מאפשרת לנו להיות ביחד עם היקרים לנו, להתענג, להירגע, לצאת מהשיגרה, לשאול קושיות ולבחור בחופש ושחרור, גם אם מדובר במסע שאורך 40+ שנה.
חג אביב וחג פסח נפלא.
מוזמנים להרשם כאן לעדכונים (הפייסבוק מציג את הפוסטים שלי רק למספר מצומצם של אנשים). ניתן לפנות ולבקש את חוברת התרגילים שהכנתי "תרגילים לעזרה במציאת היעוד/המהות".
וכעת תוספת מאוחרת מעט, אבל הייתי חייב להוסיף שיר.
את בוב מארלי אני מאד אוהב, אבל את השיר הזה לא הכרתי והוא גם שונה ממרבית שיריו. יותר דילן ממארלי, אבל בחרתי בו בגלל האמירה הברורה (שמבוססת בכלל על ציטוט של אקטיביסט שחור) :
Emancipate yourselves from mental slavery;
None but ourselves can free our minds.