תראו, אני אומר למתאמניי תמיד. אפילו כתוב באתר האימון שלי.
חוץ מהתשלום עבור הפגישות שאתם משלמים לי, יש לי עוד תמורה גדולה.
אתם מלמדים אותי כל-כך הרבה, וגם נותנים לי השראה.
שבוע שעבר, בשיחה עם מטופלת עלה נושא מרתק,
שפגשתי אותו כמה פעמים בזמן האחרון בקליניקה,
וגם גיליתי כמה הוא עוצר אותי.
המגבלה המחשבתית שגיליתי שיש אצל רובנו היא שאנחנו חושבים:
"זה או זה" במקום "גם וגם".
אסביר בכמה דוגמאות מהשיחות שלי:
או שאהיה עקרת בית, או שאהיה מטפלת מובילה עם קלינקה גדולה ובלי זמן...
בשביל כסף צריך לעבוד קשה. והמחשבה שנוצרת: או חיים קלים וחופש או הכנסות גבוהות.
או שאתן לילדים כל מה שהם רוצים, או שאני חייב לשים להם גבולות נוקשים
או שאעמוד על שלי ואתווכח, או שאהיה גמיש וכולם ידרכו עלי…
כמה דוגמאות מהקליניקה , והכי חשוב שתמצאו את שלכם/
ואני אומר אפשר "גם וגם" ולפתע צנח לי אסימון גדול משלי (תיכף).
אני יכולה להיות עקרת בית ואמא מעולה וגם מטפלת מצליחה (כנ"ל אבא ...)
אני יכול להרוויח מעולה וגם לעבוד בחצי משרה, עם מספיק פנאי לדברים שאני רוצה. להיות בחופש.
אני יכול לפעמים לתת לילדים מה שהם רוצים, וגם לפעמים, שזה נכון וחשוב לי, לשים גבולות ולא להסכים איתם.
לפעמים אני עומד על שלי, לפעמים מוותר. אפשר גם וגם בהתאם לנסיבות. זה לא הופך אותי לדיקטטור מצד אחד, או רכרוכית מהצד השני…
והאסימון שלי, היה משפט 2 -
אני עדיין לא מרשה לעצמי לעבוד פחות שעות, מלחיץ את עצמי כל הזמן, כי אי אפשר להרוויח מספיק מחצי משרה (שזה מה שאני רוצה לעבוד).
אז כן, בועז - תראה, אתה כבר מצליח לעשות גם וגם. ואפשר.
מה הגם וגם של חייך (במקום ה- או ש….-או ש…..)?
מוזמנים לכתוב בתגובה לפוסט או לשלוח לי הודעה.
לחיי "הגם וגם" בחיינו והמון צבעים חוץ משחור ולבן.
Comments